חוש השמיעה, כמדיום תקשורתי בין המיינד לעולם החיצוני- עומד בחשיבותו ליד הראיה. האוזן, במבנה שלה, היא אחד הכלים הרגישים והמורכבים של המיינד וכמו שהעין מגיבה לאינטלקט- כך האוזן מגיבה לרגש (חיבה). כמו שהעין מושפעת מגורמים אינטלקטואלים (חשיבתיים), כך האוזן מושפעת ממצבים שונים של אהבה. האוזן שייכת למערכת הלב, כמו שהעין שייכת לריאות. מחלה באיברים הלא רצוניים משפיעה על האוזן באמצעות הסימפתיה (הרגש), בעוד שאי-סדר ריאתי ומצבים לא תקינים באיברים שקשורים לאינטלקט- משפיעים על העיניים.
שמיעה, כפעולה רצונית, היא התוצאה של תשומת לב והקשבה. הקשבה – כסיבה ראשונית ותשומת לב – כמצב מנטלי – מהם השמיעה מתבצעת! במצב של “חוסר-מיינד או “היעדרות מנטלית” – האוזן הופכת לחסרת תחושה לצלילים חיצוניים. זה השלב שהאדם מפסיק להבחין בשיחות יומיומיות וכתוצאה מכך השמיעה לו נפגעת. אפשר לפנות לאדם, אך הוא לא שומע כלום עד שתשומת ליבו “מוצתת”.
תבינו את המאחורי הקלעים של השמיעה- הפעולה המנטלית של הקשבה עם תשומת לב, מחדירה לעצב השמיעה גירוי מנטלי ומוחי (פראנה) שמגביר את הרגישות לתנועת גלי הקול באטמוספירה.
בכל המקרים של ירידה ביכולת השמיעה או חֵרְשׁוּת הנגרמת מחולשה בעצב השמיעה- התרופה הכי טובה תמצא במיקוד תשומת הלב והאזנה יזומה שמהווים תנאי מקדים לפעולת השמיעה. אפילו הקשבה לתקתוק השעון או לצליל מרוחק תשפיע מאד על איבר השמיעה ותשיב אליו את רגישותו עד שיכולת השמיעה תתוקן לגמרי.
במקרים רבים – חרשות או ירידה בשמיעה זה רק היעדר עמוק של תשומת לב! המקור לפגם השמיעתי יימצא בהיעדרות מנטלית, וכששולפים את תשומת הלב מההתכנסות שלה פנימה- השמיעה חוזרת. להרבה מטופלים כאלה יש מכנה אחד משותף- הם שומעים במֻבְחָנוּת את מה שהם רוצים לשמוע או את מה שאתה לא רוצה שהם ישמעו. חברים – הסיבה לחירשות היא מנטלית – וכך גם התרופה!
יש קשר סימפתי בין האוזן ל”זהירות”. כוח ההקשבה ממוקם באותו מקום במוח. זה יימצא נכון שככל שחלק זה במוח מפותח יותר- השמיעה מחודדת יותר! גם אצל בני אדם וגם אצל חיות. אוזן הארנבת, שחריגה בגודלה, נמצאת בקשר הדוק לאיבר ה”זהירות”. אלמנט ה”שימת לב” מפעיל כוח מנטלי על יכולת השמיעה והבחנה יוצאת מהכלל בין צלילים. כל שנחוץ הוא לגרות, להדליק, לאמן את אומנות ההקשבה ותשומת הלב- ורגישות האוזן לצלילים תתוקן!
בהיבט המגנטי של הריפוי המנטלי – חוש השמיעה (הקשבה), לפחות החלק הרצוני- תלוי בנקודה במוח שקשורה עצבית לשימת לב (זהירות). אך שמיעה היא גם לא רצונית- וכחוש לא רצוני- לאוזן יש קשר סימפתי למוח הקטן (cerebellum) שאחראי על הפעולות הלא רצוניות, וע”י הנחת היד על הנקודה ממש מתחת למוח הקטן- בהתחלת עצם העורף שהוא חלק מעמוד השדרה- והפעלת כוח מגנטי לשם- האוזן תירפא.
**הערה – אינני רופא וכל מה שנאמר כאן מתייחס למיינד, לכוח המחשבה ולתבניות המנטליות שמנהלות אותנו, וכמובן שברמה הפרקטית, כל מחלה או ליקוי דורשים הסתכלות והתייחסות רפואית**
** לקביעת סשן לריפוי מנטלי **
*לבלוג עם כל הפוסטים בנושא ריפוי מנטלי*