כשאני מביט לאחור על חיי, כבר בגיל ההתבגרות, נורא הטרידה אותי השאלה – איך מוצאים אהבה. למה לחלק זה קל ולאחרים זה קשה. כמו בלש, התחלתי לעקוב ביסודיות אחרי התנועה של איזשהו כוח שכאילו אחראי על הזיווגים בעולם. נורא עניין אותי מה זה הכוח הזה, איך הוא פועל, מה השיקולים שלו, והכי חשוב – איך אפשר לשים עליו יד. זה לא יצא לי מהראש.
לאט לאט דבר אחד היה ברור לי – מציאת אהבה לא תלויה במראה חיצוני. גם מכוערים מוצאים אהבה נהדרת. זה לא קשור בכסף – עניים מוצאים את הנשמה התאומה שלהם ועשירים הרבה פעמים נשארים לבד. שמנים מוצאים, נמוכים מוצאים, טמבלים מוצאים, אנשים כפייתיים אובססיביים מוצאים, חמי מזג וחמומי מוח מוצאים, זקנים מוצאים, אנשים עוברים מפרק ב’ לפרק ג’ וד’ ואפילו ה’ – עם אהבה מהסרטים! חירשים ועיוורים מוצאים. כולם מוצאים! אפילו אלה שעשו להם “עין הרע” – מצאו! אז איך זה יכול להיות? הטריף אותי. רבאק – אפילו רוצחים רחמנא ליצלן מוצאים אהבה. איפה ההיגיון?
התובנות נאספו טיפין טיפין עד שזה היה די ברור – כולם מסוגלים למצוא את מה שהם רוצים וצריכים. אבל עדיין לא הבנתי – למה מישהו שרוצה וזה חשוב לו – לא מצליח למצוא?!
מה, עושים לו דווקא? שכחו אותו? מתעלמים ממנו? הבקשות שלו “מוגזמות”? למה זה חסום? למה הוא לא ואחרים כן? מודֶה – לא הצלחתי להבין.
הרבה אנשים החליטו שזה בכלל לא תלוי בהם.. שמישהו או משהו אחר (שנמצא מחוץ להם) – הוא זה שמחליט אם הם יקבלו או לא יקבלו את מה שהם רוצים וצריכים. הם מאמינים שזה ” אל הזמן הנכון” – אבל למה? מתי זה הזמן הנכון ומי קובע מתי הוא מגיע? ולמה? והאם אפשר לשנות את התזמון? ועוד דבר – נניח שיש “משהו” עליון כזה שמחליט מתי זה יקרה, עם מי, איפה ואיך – הדעת תופסת שמעצם היותו מחזיק בכזאת פוזיציה וכוח אינסופי – הוא חייב להיות כ”כ חכם, צודק, מבין, יודע ורואה הכל שבכלל הוא לא מסוגל לטעות – ומי שלא טועה אין שום סיבה שהוא ישנה את דעתו – אז מה הטעם לנסות בכלל?
אבל רגע.
תסתכלו סביב – אנשים הצליחו, בכל העולם, בכל הזמנים – לגרום לזה לקרות! בהחלטה יזומה וצלולה! ברור שכן. אז מה קורה כאן? במי זה באמת תלוי? מי מחליט? מי קובע? איך אפשר בכלל לגרום לזה לקרות? והאם צריך כוחות על בשביל לגרום לזה לקרות?
אולי האמונה שלנו שזה לא תלוי בנו היא בכלל לא נכונה?
אולי יש דרך לקחת פיקוד על החיים שלנו ולשנות אותם מקצה לקצה?
הרי אם מיליונים הצליחו לפנינו – זו אינדיקציה לכך שזה אפשרי – אבל איך עושים את זה?