בואו נתחיל מכמה עובדות על אלוהים:

היוניברס זה לא אלוהים. אלוהים מתגשם ביוניברס ובעוד מיליוני יקומים וזה עדיין לא מגרד טריליונית אחוז ממה שהוא עושה ומסוגל.  

אלוהים עצמאי לגמרי. הוא לא תלוי בשום דבר ואף אחד לא עוזר לו בכלום. כלום לא חוסם אותו. הוא לא מוגבל. כלום לא משפיע עליו. לא חסר לו כלום! הוא גם לא מסוגל להשתפר. אין לו שורשים והוא מעולם לא נברא. הוא לא המשיך ממשהו. הוא ראשוני. מההתחלה. תמיד היה. בלי הפסקות. 

כל הכוחות שיש – הם הכוחות שלו. לא קיים כוח שהוא לא שלו, נבדל ממנו, מחוצה לו או לא בשליטתו. אין מקום שממנו הוא שואב את כוחו. הוא לא התחיל והוא ייגמר. הוא בלי הפסקה. אין לו התחלה – שאם היתה לא התחלה – היה חייב להיות משהו לפניו. אלוהים הוא לא “המשך” של משהו וגם אין לו ממשיכים.

אלוהים נמצא בכל מקום! נוכח בכל המקומות בו-זמנית! אין מקום שהוא “בלי אלוהים”. גם לא ואקום או ריק. מה שקיים – אלוהים שם ובתוכו. אהה.. אין 2 אלוהים! אין מָשהו שהוא לא הוא. לא קיימת נקודה בחלל, בחומר, באנרגיה או במיינד שהם לא שלו. וגם אין דבר שהוא לא יודע! כל הידע שהיה או שיהיה – שלו. אי אפשר לדמיין מָשהו שהוא נסתר ממנו או מידיעתו. ובגלל שהוא יודע את כל מה שניתן לדעת – לא יכולות להיות טעויות! אלוהים גם לא משנה את דעתו! רק מי שטועה משנה את דעתו. אין גם טעם לנסות לשנות את דעתו. מה הטעם בכלל לנדנד לו? איך אפשר לבקש ממנו “לתקן טעות”?

אלוהים בלתי ניתן לְחֲלוּקָה! הוא שלם ובלתי ניתן להפרדה. בלתי אפשרי לחלק אותו לחלקים כי אין את מה לחלק ואין עם מה. אין לו “סדקים” או מרווחים. וגם אם היה- לא היה עם מה למלא אותם מלבדו. אין “הוא” גדול או “הוא” קטן. אין “הוא כאן ו”הוא” שם. האינסוף לא מופרד לחתיכות גדולות וקטנות. המיינד האנושי נוטה לחלק, לתחום, להגביל ולהפריד דברים- כמו פוקוס של מצלמה- תמיד מבקש להתמקד. כל “חלק” מהאבסולוט נמצא במגע ישיר עם “חלק” אחר שלו. במציאות- אין חלקים בכלל. אין הפרדה. הכל נוגע ונמצא בתקשורת. הכל אחד בלי שום יכולת להפריד או לחלק.

האדם נובע מהאלוהים- אך הוא איננו אלוהים! הוא התגלמות אִינְפִינִיטֶסִימָלִית שלו- אך הוא לא הוא. בואו ננסה להבין את הקונספט הזה עם דוגמה:

דמיינו את השמש – השמש עצמה- היא לא החום, האור או האנרגיה שיוצאים ממנה – כל אלה נביעות שלה. השתפכות ממנה הלאה, אך הם זה לא היא. שום דבר מחוץ לשמש זה לא השמש, אך יחד עם זאת- כל ויברציה ממנה היא השתפכות יחסית קטנטנה שלה- היא “חלק מהשמש”. כל קרן אור או חום היא “השמש” עבורנו- אך היא לא השמש המקורית. הקרן היא השמש אך השמש היא לא הקרן. כמו שהאדם הוא אלוהים אך אלוהים הוא לא האדם. 

אלוהים לא נמצא “מאחורי הקלעים”. זה לא שהוא “שם” ואנחנו “פה”. התקשורת איתו- היא מגע מלא. מה יש לטיפה להתפלל לאוקיינוס שמכיל אותה והיא חלק ממנו? איזה אוקיינוס מתנכל לטיפה? 

תפילה לא עוזרת לאלוהים! אלוהים לא זקוק לתפילות. לא צריך בכלל להסביר לו מה אתם רוצים ומריכים – את זה הוא יודע יותר טוב מכם! התפילה עוזרת ומיועדת רק לאדם. האדם שמתפלל מעמקי ליבו מתקרב ל CENTER שלו. חברים – לאלוהים – לא צריך להסביר כלום. עם מי אתם חושבים שאתם מדברים פה בכלל? קצת ריספקט לאינטליגנציה האינסופית שלו! תפילה נועדה לפתוח ולדייק את הערוץ הקדוש ביניכם פתוח. זה סוד התפילה! תפילה נועדה לרוקן את האגרטלים המנטליים המלוכלכים כדי שהאור הקדוש ימלא אותם מחדש! 

דברו לאלוהים – לא במילים – אלא עם רגש! המילים לא חשובות בכלל. זה הרגש שמדבר כאן! תתרגשו מהשיחה איתו. תבינו מה ומי נמצא בקו השני של הטלפון המנטלי הזה ותרשו לעצמכם להתרגש מהעוצמות שמגיעות אליכם. הוא פה קרוב. מה קרוב – הוא מסביבכם, לידכם, מעליכם ומתחתיכם. הוא בתוככם! א תשתחוו אליו – לכו שבו לידו.  הוא רוצה לחבק אתכם. שתרגישו בבית. 

אל תיתנו לו עצות. אל תאמרו לו איך לגרום לדברים לקרות. חייב להיות לכם בטחון אינסופי בו. ביטחון עיוור! אני חוזר – אל תתמקדו מה לבקש ממנו – את זה הוא כבר יודע. תצהירו מה אתם מוכנים ורוצים לעשות עם עצמכם! איך אתם רוצים להרגיש! הוא יודע את ההכי נכון, מתאים וראוי בשבילכם – מה אתם דואגים בכלל! אל תגידו לו באיזה שביל להוביל אתכם – תבקשו שהערוץ ביניכם ייפתח מספיק כך שתראו ותבינו לאן הוא מכוון אתכם. תסמכו עליו שהוא זה שמדריך אתכם. תתפללו רק לדבר אחד – להגיע למרכז. ל center שלכם. 

בפוסט הבא נצלול קצת יותר עמוק לשאלת השאלות – איך אלוהים מתגשם ביוניברס? איך הוא עושה את זה? איך הוא “נשפך” או נובע פנימה אל תוך כל מה שיש.