הבסיס המנטלי של הריפוי – ככה זה קורה
כל תא בגוף זה יקום קטן, ממש אינדיבידואל, כמו בן אדם, עם מיינד קטן משלו עם מספיק כוח (PRANA) ואיכות כדי לבצע את העבודה שלשמה הוא נברא. עכשיו, עפ”י כוח המשיכה, כל תא מתלכד ומצטרף לתא אחר דומה לידו עד שנוצרת קבוצת תאים – ממש קהילה. קבוצת תאים זו מחזיקה במיינד קולקטיבי עם פרופורציית מיינד יחסית מהמיינד הראשי.
בואו נתקדם.
כל קבוצת תאים מתחברת לקבוצת תאים אחרת לידה עד שנוצרת קבוצה גדולה יותר וזאתי תתחבר לקבוצה דומה נוספת, והלאה והלאה בסולם הלכידות עד שנוצר איבר פיזי המחזיק ב”אוסף נשמות של תאים” שמהווים “מיינד באיבר” עם מיינד מצרפי קולקטיבי. המיינד המצרפי באיבר שולט על כל המיינדים האינדיבידואלים של התאים הבודדים. הם האזרחים בממלכה שלו. בכל איבר, בכל קבוצת תאים – יש תקשורת בין תא לתא. בלי ספק בכלל.
כל איבר הוא ממש ישות! לכל איבר יש מאפיינים מנטליים והוא מהווה כמו “מיינד של קהל” בהופעה חיה – כולם שרים באותו קצב ומגיבים למנגינה שבאיבר. התאים האינדיבידואלים יכולים להיות בעלי אופי, תכונות, אינטליגנציה שונה, אך העובדה שהם מהווים “גוף” או איבר- מכניס אותם לפוזיציה של “מיינד קולקטיבי”- וזה גורם להם להרגיש, לחשוב ולפעול – לא כאינדיבידואלים מבודדים- אלא כקבוצה. כקבוצה- האינדיבידואליות שלהם נחלשת. כל אינדיבידואל נחלש בתוך קהל. הוא יגלה שהתודעה הפרטית שלו נחלשת והוא עובר מעין “היפנוזה קבוצתית”. כל המחשבות והרגשות מתכופפים לכיוון הכלל. אינדיבידואל בתוך קהל זה כמו גרגיר חול בין הרבה גרגירי חול שיעוף ביחד עם כולם כשהרוח תנשוב. קוראים לזה “היתוך מנטלי” וזה בדיוק מה שקורה בקהילת תאים, קבוצת חרקים, עדר בעלי חיים, להקות דגים וציפורים, וכן- אפילו בבני אדם.
חברים – כל גוף האדם זה קהילה עצומה של תאים! לכל “מחלקה” מערכות יחסים עם כל מחלקה אחרת- וכולם עשויים מאותו החומר! קהילה עצומה זו, מחולקת להמון תת-קהילות- כשכל אחת כזאת מייצגת איבר ומחזיקה במיינד קולקטיבי שכפוף, כמובן, למיינד הראשי שנקרא “המיינד התת מודע” או “המיינד האינסטינקטיבי”.
ככלל, כל הקהילות חיות בשלווה ובהרמוניה ובציות מוחלט לממשלה הלאומית. אך לעתים, מרד ומהפיכה מתחילים שגורמים לחוסר הרמוניה, כאב ומחלה.
בואו נבין מה זאת מחלה ואיך היא נגרמת:
מחלה זה כשהתאים נכשלים לבצע את תפקידם היטב! זה יכול להיות תא אחד שלא מתפקד או “שיתוף פעולה” קלוקל בין קבוצות התאים שיוצר מרד שמכשיל את שיתוף הפעולה.
כל תא חייב לבצע את תפקידו או לסבול ולמות. ע”י שיתוף פעולה תקין- כל תא “עוזר ומקל” על התא לידו. לאף תא אין “פטור” מתפקידו! כל כשלון של התא- יביא למחלה- מקומית או כללית- בהתאם לטבע ומידת הכשלון ונחיצות עבודתו של התא הנכשל. ריפוי נכנס לפעולה כשהתאים חוזרים לעבוד! או לחילופין, אם חלק מהתאים מתו (כתוצאה מחוסר תפקוד)- ריפוי מתרחש כשתאים חדשים מחליפים אותם או כשהתאים ליד לומדים לבצע את התפקיד. כל חומר, כוח, תהליך או גירוי שיעזרו להזיז את המכשול שמונע או מפריע לתאים מלבצע את תפקידם יביא לריפוי.
חשוב לשים לב – בטיפול מנטלי – זה מיינד מדבר אל מיינד! זה לא חומר חי מדבר אל חומר מת. יש מיינד בכל תא, קבוצת תאים, בכל איבר, בכל חלק בגוף- והוא חי, נושם ומודע- ויקשיב ויגיב למיינד הראשי שלכם. הוא יציית בוודאות! למה? כי המיינד הראשי שלכם גבוה ממנו בהיררכיה והוא פוזיטיבי עליו! האיברים תמיד נגטיביים מול המיינד הראשי כי הם כפופים אליו!
המדע מסתכל על התא מבחוץ. בריפוי מנטלי – מסתכלים על התא מבפנים! הראשון מביט בו כ”חומר”. השני יודע שזה חתיכת מיינד שהתלבשה בחומר.
מבט מבפנים על התא יספר סיפור אחר לגמרי! האמת היא שהתא בוחר מבפנים! הוא מחליט! הסיבות האמיתיות לפעולה או לחוסר הפעולה של התא מגיעות מבפנים! מתוכו! מהמיינד שלו. התא הוא לא מכונה אלא ישות חיה. הוא פועל מכוחות פנימיים. מחלות נגרמות ונרפאות מכוחות פנימיים. מכוחות שנמצאים בתוך התא ולא מחוצה לו.
אור, חום, מים, זרימת דם, חמצן- כל אלה עוזרים לתא לרפא את עצמו. אלה גירויים. אלה תנאים שאנחנו מספקים לו כדי שיחזור לעבוד. כל שביכולתנו לעשות זה לעזור לעובד האמיתי לחזור לעבודה. אלה עקרונות הריפוי האמיתיים. זה מה שנמצא מתחת לריפוי האמיתי!
תזכרו – כל איבר וכל קבוצת תאים כפופים למיינד האינסטינקטיבי או למיינד התת מודע שכפוף וצייתן בעצמו למיינד הראשי!
**הערה – אינני רופא וכל מה שנאמר כאן מתייחס למיינד, לכוח המחשבה ולתבניות המנטליות שמנהלות אותנו, וכמובן שברמה הפרקטית, כל מחלה או ליקוי דורשים הסתכלות והתייחסות רפואית**