החיפוש האמיתי באמת – הוא לא בני זוג או הילדה הקטנה הפנימית – אלא חיפוש אחרי האלוהות. התדר הכי מזוקק של אהבה זה הערצה ליקום, לבריאה ולחוקים שהיא הניחה כאן. אבל זו לא סתם אהבה לבורא, אלא זה מהוּל בהערצה ליכולות שלו, למסוגלוּת ולדיוק שלו.
תפסיקו להסיק מסקנות לא נכונות ותתעוררו. ההיגיון שלכם נעצר היכנשהו – תמשיכו משם בלעדיו! אל תתווכחו – תחושו! אל תנסו לראות אותו – תרגישו אותו! תפסיקו להיות עבדים לחושים הפיזיים – הם רק הקליפה של הנשמה. כל השיחות והוויכוחים הם מילים ריקות. האלפא והאומגה של החיים האנושיים זה המסע של הנשמה אל עבר אלוהים שהיא בתוך גוף חומר!
נשמה לא טהורה לא מסוגלת לדרוך בשערי האמת. הצמא שלה מסוגל להביא אותה רק עד השער. המסע אל הרוחניות רק מתחיל בספרים והרצאות, אך ההתקדמות האמיתית מתבצעת במאבקים פנימיים למצוא את האמת. זוהי היאבקות יומיומית עם הטבע הנמוך שלנו.
אדם רוחני אמיתי מנקה את עצמו כל יום כמו מנקה רחובות! הוא מטייל בתוך המיינד שלו עם מטאטא ביד ומצחצח משם את כל מה שלא קשור לאלוהות.
תראו לי אדם אחד, רק אחד, שאפשר לקרוא לו “ענק רוחני”. אחד – שבאמת הרים את עצמו מהלכלוך האנושי! מואר אחד אמיתי! איפה יש? תראו לי. כמעט ואין! נדיר.
מורה גדול לא מתאמץ להעביר את הידע שלו במילים. ממלכת הידע לא נמצאת במילים. הרוחניים האמיתיים לא מדברים הרבה! מורה אמיתי מרשים את תלמידיו – לא במילים שיוצאות לו מהפה – אלא ממי ומה שהוא הפך להיות! זאת ההילה שלו, ההתנהגות שלו והבפנים שלו שמשאירים אותם עם הלסת שמוטה.
מורה אמיתי לא רודף אחרי פיאור עצמי או תהילה. הוא עובד בשביל לתרום! העבודה שהוא עושה זו לא השקעה שהוא מצפה לתשואה ארצית ממנה. בכלל – כל תשוקה להרוויח משהו ארצי מהרוחניות הורס מיד את היכולת. למה? כי האמת לא נוסעת בערוצי האגו המלוכלכים! רק טוהר אמיתי פותח את העיניים הרוחניות. אחרת, זה כמו ללכת למוזיאון עם כיסוי עיניים.
עדיין, כל כך הרבה מורים וכל כך מעט אמיתיים! מעל כל שאר המורים הרגילים, הרבה מעל, ישנה קבוצה אחרת של מורים! אלה האווטארים של אלוהים! אלה המורים של המורים! ההתגלמות הכי גבוהה של אלוהים בגוף בשר. אי אפשר שלא להעריץ אותם! והאמת – רק אותם ראוי להעריץ. הם מסוגלים לשדר רוחניות אמיתית במבט. במגע עדין. אפילו בברכה.
ישנם שני סוגי אנשים שלא “עובדים את אלוהים”. הברברי והקדוש האמיתי. הברברי בוּר מידי והנשמה החופשית לא צריכה לעבוד אותו יותר כי היא מצאה את אלוהים בתוכה. בין שתי הקצוות האלה – כולם עובדים, מעריצים, רואים ומתייחסים לאלוהים כדמות אנושית.
זה חייב להתעלות מעל היצמדות לתוצאות. מעל השאלה הכפייתית “מה ייצא לי מזה”. האהבה שלכם למקור חייבת להיות מנותקת מהישגים ארציים. המשימה שלכם: לאפס את עצמכם לתדר שלו. לעשות את מה שהוא עושה ולרצות את מה שהוא רוצה.
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
** לקביעת סשן לריפוי מנטלי **
*לבלוג עם כל הפוסטים בנושא ריפוי מנטלי*