תוציאו מהלקסיקון שלכם משפטים כמו: “עשיתי כל מה שיכולתי.. כנראה שזה לא שלי.. או זה יבוא כשזה יבוא.. או אין לי שליטה על זה, מה שצריך לקרות יקרה, מה שיהיה יהיה, אין לי מה לעשות לגבי זה, זה לא תלוי בי..
תמחקו אותם!
אלה משפטים של לוזרים.
ווינרים בכלל לא מדברים ככה. גם מה שלא תלוי בהם – תלוי בהם! הם מחליטים שזה כן תלוי בהם. הם מחליטים שיש להם שליטה על זה. הם לוקחים פיקוד. בזמן שאחרים ממתינים שיעלו אותם דרגה – הם מעניקים לעצמם דרגות של גנרלים על המציאות שלהם. הם לא מחכים לאף אחד ולא תלויים באף אחד. הם לא מבקשים אישור להחלטות שהם לוקחים בעצמם. לא מעניין אותם איך זה נראה מהצד או מה יש לסביבה שלהם לומר על זה.
2 אנשים מגיעים לבית ודופקים על הדלת (ויש מישהו בבית שלא רוצה שיפריעו לו). האחד, ידפוק חלש פעמיים, ימתין כמה שניות ויגיד “טוב, אין אף אחד בבית.. דפקתי אבל אף אחד לא פתח לי.. “. למרות שהטלוויזיה נשמעת בבית בקולי קולות. השני, לא יפסיק לדפוק עד שבעל הבית יצא החוצה ויגיד לו “מה?? מה אתה רוצה”??!!
אחד החליט “לנסות”, “לבדוק”, לראות “מה יהיה”. השני בא בגישה אחרת לגמרי. הוא לא זז מהדלת עד שהיא תיפָּתח. ככה אתם צריכים להיות עם החלומות שלכם.
החלטה נמדדת בפעולה שמתלווה אליה. אם לא פעלתם אחרי שהחלטתם – לא החלטתם כלום. יש לרצות להחליט, יש להכוון להחליט, יש נכונות להחליט ויש להחליט! החלטה היא לא פלרטוט. זו לא בהייה דבילית בקיר, זה לא “לשחק עם הרעיון”. החלטה היא לא פנטזיה. זו לא תוכנית. זה לא משהו “כללי”.
החלטה לוקחת שניה אחת בלבד! אך יכול לקחת לכם שנים להגיע לשניה המיוחלת הזאת!
זה שהחליט – גמרנו. הוא החליט. אין דרך חזרה. הכל מתחלק ל 2 – לפני שהוא החליט ואחרי ההחלטה. מרגע ההחלטה – הוא לא זז ממנה. זהו זה. זה בטון! שום מחשבה שלא בקנה אחד עם ההחלטה כבר לא רלוונטית למיינד שהחליט. זה שהחליט – מפוצץ בכבוד להחלטה שלו. הוא נאמן לה עד הקיצון. מה שלא תומך בה – חסום. מי שלא תומך בה – גם חסום. אין לו אופוזיציה בכלל. הוא גם לא מתעכב יותר להסביר מה הוא החליט. את זה עושים אלא ש”מתכננים להחליט”.
אחרי ההחלטה – דרושה כפייתיות. אובססיביות חיובית. אי שקט עד שזה DONE. דרושה מחוייבות פנימית. כבוד להצהרה שהשתחררה ממכם בצלילות. זה שהחליט, המשפט שרץ לו בראש הוא: “זה הולך לקרות ולא מעניין אותי איך ומתי”!
ואל תחכו לזמן המתאים! זה בחיים אל מתאים לעשות את מה שאתם רוצים לעשות. אל תחכו שדברים יסתדרו לפני שזה יקרה – קודם כל שזה יקרה ואז אותם דברים כבר יסתדרו לבד. בלי תירוצים. בלי דחיינות. מספיק עם הנימוקים והסיבות למה לדחות. תמיד יש אירועים שאחריהם זה יהיה יותר מתאים – לא נכון! זה כישוף פנימי. עכשיו זה הזמן הכי טוב בעולם. עכשיו, איך שאתם, היכן שאתם ועם מה שיש לכם עכשיו. מי שמחכה לא מאמין.
תפסיקו לחשוב מה יחשבו עליכם – גם ככה הם כבר חושבים את זה 🙂
תפסיקו לחשוש מה יגידו עליכם – גם ככה הם כבר אומרים את זה 🙂
שימו %$# ! על כולם! וגם על הקול הפנימי שלכם!
תפסיקו לחיות ב”נורמה”. תפסיקו עם הקונפורמיסטיות. תפסיקו לעשות מה שכולם עושים, לומר מה שכולם אומרים ולחשוב איך שכולם חושבים – אחרת – אתם תיראו בדיוק כמו כולם.
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
*מי שרוצה סשן אחד על אחד ללמוד איך להוריד חומות וחסימות, לתכנת את המיינד, לבנות תמונה מנטלית נכונה ולשגר אותה ליקום – מוזמן ליצור קשר בפרטי*