כל סבל או כאב הם תוצאה לסיבה שהולידה אותם. אדם לעולם לא מסוגל לסבול ממה שהוא לא עשה או לטעום ממשהו שהוא לא בישל. שאם כן, זאת היתה תוצאה שהגיעה בלי סיבה. היכן שיש תוצאה יש סיבה מקדימה. מה שקוצרים היום זה מה שנזרע אתמול. הסבל היום זה הקציר של הטעות של אתמול. דברים אינם משתחררים לתוך המציאות בלי סיבה. הם סוחבים אחריהם רכבת ארוכה של סיבות.
זה ש”הולך לו” וזה ש”לא הולך לו” משתמשים בדיוק באותו חוק בכיוונים מנוגדים. לזה אין מזל טוב ולהוא אין מזל רע. זה לא מזליסט וההוא לא קורבן. מציאות היא לא גזר דין שנקבע מחוץ למיינד. במובן מסויים – אף אחד לא קורבן של שום דבר. אפילו בלידה – הנשמה מקבלת את מה ששלה!
היוניברס מעריך עבודה! בכל התחומים. הרעיון לנסות “להרוויח” מהר, בקלות ובלי מאמץ את מה שלא מגיע לנו ולא עבדנו בשבילו זה דרקון נושף , רעיון דמיוני – ממש שד אכזרי מוליך שולל. ומהצד השני, היוניברס חותך בסכין מנתחים את כל מה שלא נמצא בשימוש. הוא אינו מסכים לקבל אנרגיה לא מנוצלת. הוא לא מרשה לְכֶּלָיו להיות מונָחים ללא שימוש, או לַמָבְריק להחליד. היכן שקיימת יכולת, מיד מופיעה הזדמנות עם מרחב לביטוי! היכן שהוא מזהה אנרגיה – מיד נפתחים ערוצים לזרימתה. כל החורשות מחכות להיחרש. הים מחכה לספינות והנמלים מוכנים לעגינת המטענים. פיזי או מנטלי, הטבע ממתין בסבלנות ובדריכות לשתף פעולה עם האדם. תמיד להוט לִגְמוֹל לו על התמדתו ושקדנותו. המשפט: “אין מרחב ליכולות שלי”, זה או ביטוי ליהירות והתרברבות, או תירוץ לרשלנות והזנחה, או עצלנות לנצל הזדמנויות. חברים – יכולת רעבה לא תשכב דקה אחת ללא מנוחה. יש היצע לכל ביקוש. יש אספקה לכל דרישה.
הרבה אנשים מבקשים אהבה (שכר) מבלי לעבוד. כל מטרתם היא השכר. הם פחות מתעניינים בדרך לשם. הם לא רוצים לעבוד אלא רק משכורת. איזה מעסיק רוצה להעסיק אנשים כאלה? איך כולם מרגישים אינסטינקטיבית דחייה שמזהים מישהו שרק בה לקחת.. איזו הערכה וכבוד חשים לזה שבא לתת! אחד שואל “מה אני אקבל” השני שואל “למי נותנים”. אחד גבר, השני ילד. אחד מלך, השני עבד.
זה שכל מיקודו בעבודה הפנימית שלו, בהתקדמות, שמכוון לשלמות פנימית, שלא מתמקד בפרסים והצלחות אלא רק להוט להבין ולחדד את עצמו – אחד כזה מסומן ע”י היקום כאחד הנבחרים! הוא כוכב אמיתי. טאלנט בעולמות הבלתי נראים! מאחורי הקלעים – הוא מקבל מחיאות כפיים סוערות.
חוק האבולוציה מעולם החי חרט על דגלו “הראוי מכולם ישרוד” – אך כמו חוק – הוא תקף גם במישור המנטלי והרוחני. האכזרי והברוטלי מפנה את מקומו לטהור ולאצילי. בטלנות מתחלפת בחריצות, תפילות דמיוניות מתחדדות להצהרות והחלטות. הלא מתאים מפנה את מקומו ליותר מתאים. האנוכי מתחלף עם הלא אנוכי, השרירים הפיזיים ממשיכים לשרירים מנטליים – רק מי שבּקָו אחד עם הַסֶדֶר הגבוה – מקבל את כל הקופה! זוהי האבולוציה – והיא תקפה בכל המישורים – פיזי, מנטלי ורוחני!
כל מזל רע, כל בגידה, כל פרידה, כל כאב – כל אלה ניתנים למעקב מדוייק עד למקור סיבתם בחוּקָה המוסרית של הדברים. צִדקתם תימָצֶא חסרת לִקּוּיים, ללא דֹּפִי. יש סיבה להכל! יש קשר אינטימי בלתי נתיק בין מה שמתרחש אצלנו בפנים למה שאנחנו פוגשים בחוץ. לא בערך, לא כמעט, לא “פחות או יותר” – אלא בול! תוצאות מזעזעות בחוץ הם בקיעה של בֵּיצה מזעזעת שדגרנו עליה לפעמים שנים!
רובם מעדיפים שהדברים יסתדרו מעצמם בקצב ש”נכון להם”, אחרים ממתינים בחדר המדרגות שמישהו יבוא לפתוח להם את הדלת.. יש גם כאלה שאפילו נוקשים פעמיים על הדלת בעדינות, מניחים את האוזן על הדלת ורצים מיד אחורה ואומרים “הקשבתי, אין אף אחד שם” (למרות שיש שם מסיבה לא נורמלית).. אבל יש כאלה, עדיין לא הרבה אבל יש כאלה, שעולים במדרגות, דופקים בנימוס ואם אף אחד לא פותח הם תולשים אותה ממקומה, נכנסים למסיבה של החיים ולא יוצאים משם יותר לעולם!