המונח קארמה זה בפירוש “עשייה” או “פעולה”. כל פעולה שנעשתה בכוונה, בין אם מנטלית, ורבלית או פיזית – נקראת קארמה. הסיבה קובעת את התוצאה. התוצאה מסבירה את הסיבה. התגובה גלומה בסיבה. מי מבצע את הקארמה? אנחנו! מי קוצר פירותיה? אנחנו! מה שתזרעו – זה מה שיצמח. היכן שתזרעו, שם בדיוק זה יצמח. מחשבות בעצמן – הן הזרעים! אנחנו נולדים מהמטריקס של הקארמה- ההורים שלנו בסה”כ מספקים לנו שכבה חיצונית ברגע ההִתְעַבְּרוּת.
כל המציאות שלנו – הכל – בלי יוצא מן הכלל – זה תוצאה לסיבות שלנו מהעבר. אנחנו קוצרים את מה שזרענו. אוכלים את מה שבישלנו. לובשים את מה שאָרַגנו. אלמנט ה”מזל” מעולם לא היה מעורב! בלתי אפשרי להפריד את מה שקורה לנו ממי שאנחנו ומה שבחרנו לעשות, לומר ולחשוב. גם אם התוצאה לא מגיעה מיד – לא אומר שהקארמה מתמהמהת או שוכחת. לא משנה בכלל אם אתם זוכרים את הסיבה או לא – הכל מאוחסן ונעול בכספות וביום הפדיון – תשלום או זיכוי – יופיעו בחשבון שלנו.
גורל זה קציר של מעשים ומחשבות
הקארמה הנצברת, במהלך גלגולי החיים, היא הפקטור השולט בחייו של אדם, ולא תא או גֶן כזה או אחר של ירושה מהורֶה – זה תקף גם לתכונות המנטליות כמו גם לפיזיות. בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית שלנו קיימת דואליות סימולטנית. העולם החיצוני זה החצי השני של עולם המחשבות! נסיבות הן קומבינציות מחשבות. מה שקורה או לא קורה לכם קשור באינטימיות אדוקה לתנאים המנטליים הדומיננטיים שאתם מחזיקים.
האדם ה”אוטומטי” שהפכתם להיות – זוהי התגלמות אינסטינקטיבית של אלפי חזרות נשנות של אותן מחשבות ומעשים שבחרתם בעצמכם. כל אחד מוזמן לחקירה פנימית ודקדוק קפדני בָּאמת הגבוהה הזאת. היא לא תיכשל. האדם מבולבל ובעל זיכרון קצר, אך אם יילך אחורה, הרבה אחורה, הוא יגלה שמה שהיום יוצא בקלות, פעם נבחר בכוונה תחילה. פעם הוא בחר במחשבה, מילה או מעשה כהחלטה צלולה, והיום אלה מחזיקים בו בצורה כמעט מוחלטת. מה שהוא חשב – זה מה שהוא הפך להיות. וכמו שהוא ימשיך לחשוב – כך בדיוק הוא ישאר.
חוק עצום מקליט כל תדר, מתבונן בכל מחשבה, מחשב כל מילה, שוקל כל פעולה שאתם מבצעים. אתם חושבים והוא מקשיב, מארגן ונותן לכם. אתם בוחרים, הוא מבצע. אתם זורעים – הוא מצמיח. קארמה פועלת בלי הבחנה – לכל סיבה, אין נכון או לא נכון – יש תוצאה צודקת. תוצאות שמביאות סבל וכאב אינן “שגויות או לא צודקות”, כמו שתוצאות שמביאות אושר ושמחה אינן “נכונות וראויות”. החוק לא שואל “למי זה היטיב ולמי זה הרע”. החוק לא מדבר במושגים של פרסים ועונשים.
הקארמה לא מחליטה– היא מעניקה! היא לא קובעת אלא נותנת! אין תוצאה שנגרמה ממישהו אחר, מ”עין הרע”. זה נכון שמישהו אחר יביא את זה אלינו, אך הוא רק סוכן נאמן בשירות החוק הגדול.
אדם חושב (סיבה) וחייו מופיעים (תוצאה). הוא ממשיך לחשוב, והם – ממשיכים להופיע. כשהוא לא משתנה, הם לא משתנים. כשהוא משנה את חשיבתו, חייו, בבוא הזמן, ישתנו בהתאמה מוחלטת לפרופורציית השינוי במחשבותיו!
קחו זרע ותפילו אותו לאדמה – בנקודה שהוא נפל – שם יצמח השתיל. לא ליד ולא קרוב. השתיל יהיה בדיוק מאותו סוג של הזרע. לא דומה לו ולא מזכיר אותו, אלא אותו הדבר בדיוק! כמו שבפנים כך הבחוץ.
הרְאו לי את גינתכם ואראה לך את נפשכם. הראו לי את חייכם- ואומָר לכם אילו מחשבות דומיננטיות אתם מחזיקים. הכל ניתן למעקב. להכל יש עדות מנטלית ורוחנית. כל קוץ בחייכם, יש לו ענף. לענף יש שורש, ולשורש – התפתלות עמוקה לתוך האדמה, וכל זה לבלב מזרע שאתם שתלתם בעצמכם!! סיבה (מחשבה, מילה ומעשה) חייבת להתאזן בתוצאה (מציאות ונסיבות) תואמת. זאת לא תיאוריה אלא חוק ודאי. העדויות פרוסות לפניכם לאן שרק תביטו.
תזכרו – כל אדם הוא הבורא של האושר והסבל של עצמו. אלה – לא נכפים מבחוץ. הם תנאים פנימיים. סיבתם, אינה יישות, אינה שד, ובטח לא השטן – אלא מחשבה (סיבה). כדי לעצור את ריאקציית הפעולה, צריך לעצור את המחשבה הפעילה. לא משנה מה הסיבה, תוצאה תופיע. בני-אדם לא מסוגלים לחסל או להשמיד תוצאות. יכולים רק לחסל את הסיבות שיצרו אותם. כל אדם חי ביקום מבודד של עצמו שנברא רק ע”י מחשבותיו שלו. הוא חי בסְפֶרוֹת נמוכות או גבוהות בדיוק לפי טבע מחשבותיו. עולמו חשוך כחושך מחשבותיו, צָר כצרות-עיניו, מְרוּוָח ומפואר כקיבולת תפיסתו. הכל נצבע מגווני מחשבתו. הוא נמוך או גבוה, קטן או גדול, חייתי או אצילי בדיוק בהתאם למחשבותיו. לא יותר, לא פחות. כל אחד זז בספירה שלו, וספירה זו- היא עולמו.