כמה מילים למרפאים שביניכם בכל השיטות:

קודם כל תשומת לב מקסימלית של המטופל לסוגסטיות שלכם. תבינו, מטופל שמגיע אליכם, בד”כ, מתרגש ומחכה לפוטנציאל הריפוי העצום מבחינתו שעלול להתרחש- ולכן הוא סופר-סוגסטי! למעשה, הוא במצב כ”כ קולטני ורגיש שאפילו פירורים של סוגסטיה נכונה ירפאו אותו. עליכם ממש לגרום לו להתנתק מכל דבר אחר חוץ מתהליך הריפוי שבוודאות קורה עכשיו. 

הדבר השני הוא ציפייה ותקווה עמוקה. כגודל הציפייה – גודל פוטנציאל הריפוי. ציפייה אדירה זה 80% הצלחה בריפוי ולא משנה בכלל באיזו “שיטה” אתם מיישמים. סוד הריפוי, בכל “שיטה” – זה ציפייה ותקווה. כל מטופל שמגיע אליכם לטיפול ומשלם לכם עליו- זוהי עדות שיש לו את ניצוץ להבת האמונה והתקווה- ועכשיו התפקיד שלכם זה רק לנשוף ולהדליק את מדורת הריפוי. 

דבר נוסף –  לגרום לו להפסיק לפחד מהמחלה שלו! להכניס אותו למצב מנטלי נעים ומלא תקווה! זה חשוב. כמעט בלתי אפשרי להירפא שמפחדים מהמחלה. פחד, כשלעצמו, זה חוסר אמונה ביכולת של המיינד להיות בריא ולשמור על הבריאות. תעודדו אותו שזה אפשרי! תזריקו לו תקווה שהוא מסוגל להירפא, תעוררו אצלו את כוח הרצון ואנרגיה לעזור לזה לקרות. 

תדעו – המיינד של המטופל מגיב הכי טוב לטון סמכותי! בכלל לא משנה אם התוכן אמיתי או בדוי – המיינד זקוק לתדר סמכותי בשביל לדחוף את זה פנימה. לעולם אל תהססו בתהליך הריפוי! סוגסטיה, בבסיס שלה, “נלקחת” כמובנת מאליה רק שהיא מוטבעת ע”י אוטוריטה. יותר מזה, מטפל גדול עם ידע רב אבל ביישן, מהוסס וחלש – ישיג תוצאות פחות טובות ממטפל כריזמטי, חזק, סמכותי, עם טון חודר, מבע פנים עוצמתי – גם אם הוא פחות חכם ולא מומחה ברזי הריפוי. 

עליכם, כמטפלים, להאמין במיליון אחוז, בכל ליבכם, בתהליך הריפוי ובמה שאתם אומרים! חצי מהריפוי תלוי במידת האמונה שלכם ביכולת שלכם לרפא. זה שמאמין שהוא מסוגל לרפא – הפציינט בכיס שלו! במידה מסוימת – זה בדיוק מה שהפציינט זקוק לו בשביל לשחרר את אנרגיית הריפוי בתוכו ולהצטרף לתהליך. בסשנים של ריפוי (מכל סוג), המטופל תמיד ערני להבחין האם יש ספק קלוש באמונתו של המרפא במה שהוא אומר. אגב, נואמים מכירים היטב את הנושא ודואגים בקנאות לטון יציב, מבט חודר, ויברציות בטוחות וחזות מרשימה בשביל להעביר את המסר שלהם בקלות. 

וכמובן – רפטיציה. טפטוף קבוע יחצוב בסלע הכי חזק! בדיוק כמו שהמסמר נכנס לקיר – כך סוגסטיה נכנסת למיינד! כל פעם עוד קצת ועוד קצת. צריך לחזור על מה שאתם רוצים שיקרה במספר דרכים ובכמה טכניקות בשביל “לעקוף” התנגדויות” של המיינד ולדחוף את זה פנימה. לאט לאט – ההתנגדות תיחלש ויש לכם כביש פתוח לתת גז ולנעול את הריפוי.

תזכרו – זאת לא ה”שיטה” שלכם שמרפאת. עליכם למצוא את הדרך פנימה אל המיינד של המטופל. בסופו של דבר – זה הוא שמרפא את עצמו! אתם רק עוזרים למיינד שלו לחזור לפעילות תקינה! איכשהו, אם תהיו מספיק חדים וכנים עם עצמכם – אתם תדעו אם הצלחתם ואתם תדעו אם לא הצלחתם. 

**הערה – אינני רופא וכל מה שנאמר כאן מתייחס למיינד, לכוח המחשבה ולתבניות המנטליות שמנהלות אותנו, וכמובן שברמה הפרקטית, כל מחלה או ליקוי דורשים הסתכלות והתייחסות רפואית**