המיינד האינסטינקטיבי (מישור בתת מודע)- מישור זה של המיינד נמצא גם אצל בעלי החיים. בכל צורות החיים. אפילו בשלבים הנמוכים היכן שכמעט ואין תודעה. זה מתחיל במינרלים, ואח”כ בעולם הצומח, אח”כ לשלבים הפרימיטיביים ביותר של עולם החי הלאה במעלה הסקלה עד לתודעה האנושית. ואז, בין האנשים, אנחנו רואים את העקרון הזה עובר “הצללה” ושינוי קל אל העקרון החמישי- האינטלקט (המודע). כאן, האדם, משעבד את העקרון הרביעי לחמישי- במודע או שלא. בחכמה או בטיפשות. הגוף לא מסוגל להתקיים בלי המיינד האינסטינקטיבי. זהו המשרת הנאמן ביותר של האדם- כשהוא מבין אותו. אך אבוי לאדם שיסכים לאלמנט הנמוך הזה לתפוס פיקוד על אחיו הגדול. זה המקום לציין, שהאדם יצור מפותח וממשיך להתפתח אך ממש לא הגיע לשיא התפתחותו. נכון, הוא עבר דרך ארוכה- אך זאת רק הזריחה! יש עוד יום שלם לפניו!
האינטלקט התפתח אך גם כאן- אצל רבים- זו ממש רק ההתחלה. הרבה אנשים הם קצת יותר מבעלי חיים והמיינד שלהם מתפקד כמעט כולו- כמיינד אינסטינקטיבי. שלבי העבודה הנמוכים של המיינד האינסטינקטיבי זהים לזה של הצמח. זה החלק שאחראי על הגוף הפיזי. עבודת התיקון, ההחלפה, הזנה, שינוי, עיכול, ריפוי, נשימה, סילוק- הכל שייך למיינד האינסטינקטיבי. העבודה המופלאה של הגוף- גם בבריאות וגם במחלה- תחתיו. הכל בלי התערבות התודעה. העבודה האינטליגנטית של כל איבר וחלק בגוף- תחתיו. הכל מצוין תחת המיינד האינסטינקטיבי עד שהאדם מתחיל להשתמש באינטלקט לא נכון ומתערב לו בעבודה. שולח אליו הוראות לא נכונות, פחדים ודאגות. אז “בעיה” זו היא זמנית באבולוציה וכשהאינטלקט טיפה מתפתח- הוא קולט את הטעות ומתפנה לתקן את הבעיה שהוא יצר.
המיינד האינסטינקטיבי הוא מקום מושבם של התיאבון, התשוקה, החשקים, האינסטינקטים, התחושות והרגשות – בעיקר מהסדר הנמוך יותר. התשוקות והתחושות החייתיים, צימאון, רעב, תשוקה מינית, הגאווה, שנאה, קנאה, צרות-עין, נקמה, כעס- כל אלה של המיינד האינסטינקטיבי.
האינטלקט/ המודע– זה העקרון המנטלי שמבדיל את האדם מהברוטלי. את ארבעת העקרונות הנמוכים- האדם חולק עם צורות החיים הנמוכות, אך החמישי מהווה המדרגה הגבוהה במסע האבולוציה. תזכור, העקרונות הנ”ל חודרים בהצללה אלה לאלה- כמו צבעי הקשת. לפני שהחמישי מתגשם- ליצור יש תאוות בלי סיבה, תחושות בלי אינטלקט, תשוקות בלי רצון רציונלי. זה הברוטלי שממתין לאדם שיבוא ויעיר אותו.
בעולם החיות- יש מעט מאד תודעה. התודעה שם טיפטיפונת מעל “רק תחושה”. רוב החיים בשלב הזה- אוטומטיים. הפעילות המנטלית שם, כמעט כולה, בקווים לא מודעיים והיא קשורה רק לחיים הפיזיים החייתיים- סיפוק הצרכים והרצונות הפרימיטיביים. אחרי השלב הזה- התודעה “מתרחבת” טיפה ל”תודעה פשוטה”. זוהי פשוט “מודעות” של הבחוץ. תשומת הלב מופנית החוצה. האדם הפרימיטיבי לא חושב על התקווה או הפחדים שלו ומהרהר בהם. לא מסוגל להביט פנימה לתוכו. הוא פשוט על אוטומט ולא שואל שאלות. לא מחפש בכלל תשובות לשאלות בתוכו. לא מודע בכלל שיש שאלות כאלו.
תודעה עצמית מפתחת אצל האדם את תחושת ה”אני”. הוא מתחיל להשוות את עצמו לאחרים ולהרהר בזה. מתחיל להסיק מסקנות, לנתח, לסווג, להפריד, לעשות דדוקציה. מתחיל לסמוך על עצמו ומפסיק ללכת שבי אחרי אחרים. מפסיק את האוטומציה המנטלית.
דרך סבל ארוך מאד, דרך מלחמות, פִּראוּת חייתית, ברבריות, דרך עבדות ארוכה, תשוקה משתוללת, דרך תבוסות כואבות ומאבקים בלתי נגמרים- דרך עידנים רבים של קיום ברוטלי חסר תכלית כביכול, דרך קיום שהתבסס על אבנים ומקלות, עמוק ביערות, בקיום תחת אגוזים וזרעים, בציד דגים וחיות בר באמצעות חץ וקשת, דרך גילוי האש, דרך למידת אומנות החקלאות, לבניית בתים, להתכת מתכות, לכתיבת מילים, בקיצור- דרך אלפי דורות- התפתח האדם שעומד כעת לפנינו עם כל הישגיו והחזקותיו.
אך עם כל הכבוד לכל הישגי האינטלקט של האנושות- זה כלום ושום דבר לעומת מה שממתין לגזע! הגזע מתחיל לקבל עוד ועוד רשמים ומסרים מהעיקרון המנטלי הגבוה יותר- מהמיינד הרוחני. הדברים שיושגו באמצעות המיינד הרוחני- אתם לא מסוגלים בכלל לדמיין אותם! האינטלקט נמצא שלישי בסקלת המיינד- יש עוד 2 שלבים אדירים עד למיינד הרוחני. והמרחק בין כל שלב דומה למרחק של האינטלקט מהמיינד האינסטינקטיבי.
בפוסט הבא – נצלול אל המיינד הרוחני (העל מודע) והנשמה
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
**מי שמעוניין בתהליך פרטני עמוק – מוזמן ליצור קשר בפרטי**
מוזמנים לדף העסקי שלי עם כל הפוסטים:
https://www.facebook.com/YanivFrister1