חושך נעלם רק שהאור מופיע. בורות נעלמת רק כשידע מתגלה. כל אדם חייב להיות מוכן לאבד את עצמו (אגו ועצמי) לפני שיימצא את עצמו (האני העליון והקדוש). כל אדם, במוקדם או במאוחר, חייב לקלוט שהוא משרת את המאסטר הלא נכון. שהוא עבד למאסטר שאמור להיות העבד שלו!
חברים – הדלת פתוחה – בואו תיכנסו להיכל האמת! בואו תביטו בחוק הנשגב, בתפארת העליונה של היקום – בהוד וההדר בכבודם ובעצמם. בואו תתוודעו לסימטריה המלכותית שאין כמוה – אתם תוּדהמו מהמכניקה האלוהית שפועלת במלוא העוצמה מאחורי הקלעים! ליבכם יעלוז ויצהל כמו, שעד עתה, רק מעט ידעו!
זה מתחיל בהתבוננות פנימית עמוקה. האדם מתחיל לעקוב ברוורס לאחור – מהמציאות החיצונית שבחוץ למציאות הפנימית שבפנים. הוא מתחיל לחבר תוצאה (בחוץ) לסיבה (בפנים). הוא מבין שהוא לפני קרב ארוך ומתיש (עם עצמו) אך הוא נחוש לנצח! הוא מבין שזה מסע בודד, שאף אחד לא באמת ילווה אותו. שהוא צועד לבד.
הסביבה הקרובה לא תעזור לו. להפך. היא תנסה להחזיר אותו לחיים הישנים שלו. יתנו לו עצות לא נכונות וזה יעורר אצלו סבל אקוּטי חריף, אך הוא יגלה, שסבל זה, הוא תוצאה של עוד תשוקה – לרָצות, להיות מוערך, להישאר בתלם.. הוא ירגיש כמו אדם הניצב בנקודה הכי נמוכה של הר ענק, וזה לילה, ומולו פסגה עצומה מתנשאת. מתחתיו אורות העיר שזה עתה עזב והשאיר מאחור, משם זוחלים אליו קולות מבולבלים צועקים, צוחקים, מקללים. זוהי עיר התשוקות והתענוגות. זהו הר האמת. המטפס יודע שהטיפוס תלול ורווּי מהמוּרוֹת – אך הוא נחוש!
טיפוס על הר האמת נובע מדחף עצום במקלט אצל עקרונות וחוקים קבועים. המטפס דורש להתעורר מהאשליה, להבדיל בין תוצאה לסיבה ובין מראית עין חולפת לעקרון קבוע.
ופתאום זה קורה! מארג היקום נפרס לפניו, והפרופורציות הסימטריות מוצגות לעיניו הטהורות. אך הוא עדיין לא חופשי. המסע טרם תם. הוא יכול לנוח קצת, אם יבחר, אך במוקדם או במאוחר, הוא יחליט לעשות את המאמץ האחרון- לטפס למצב נטול אגו – שם שוכנים החיים הקדושים! זה לא שער חשוך. זה פֶּתח לתפארת בּוֹהֵקת, להוד מוּאָר, לתהילה זוהרת! כ”כ קורֵן, שאף זוהר ארצי לא מסוגל להתחרות. שום שֶגֶב אנושי לא יתרומם מעליו. חוסר ודאות וענני הסָפֵק מזמן מאחוריו, צרחות החרדות נעלמו בעמקים הנמוכים שעבר, והנה הוא מתקרב לשער ששומר על משכנו של המכובד מכולם, ממלכת האב. הוא עובר בשער, עומד שָׁתוּי ומְהֻלָּל, קורֵן, חופשי, משוחרר מבלבול כשהוא ספוג בשריון בלתי פגיע, בעדינות, ברוך, טוהר – הוא מצא, סוף סוף, את ממלכת האב וחוקי הצדק שלה. נשמתו דוממת רוטטת בָּאמת. המיינד נעצר. עכשיו – הוא נח בָּאמת.
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
**מי שמעוניין בסשן פרטני לחיבור פנימה לנשמה, זוגיות פנימית אמיתית, הורדת מחסומים והשתקת קולות פנימיים שליליים, בניית תמונה מנטלית נכונה ומגנוט זוגיות נכונה – מוזמן ליצור קשר בפרטי**