חוק הסיבה והתוצאה כל הזמן עובד. אנחנו קוצרים את מה שאנחנו זורעים- לא במובן של עונש או פרס, אלא כתוצאה העוקבת אחרי סיבה. הילד שנכווה מהתנור החם- לא מקבל עונש מאלוהים כי הוא ביצע חטא. ההורה תמיד רוצה להגן ולשמור על הילד מפגיעות “צפויות”, אך אם הילד להוט לגעת בתנור החם- הוא יהיה חייב לקבל את הכוויה כדי ללמוד שתנור חם= כוויה ביד! יש דברים שנלמדים רק דרך ניסיון- וההורה לא מסוגל למנוע אותם. הנשמה תמיד מיישמת ניסיונות ומעמידה אותם למבחן- בכל שלבי התקדמותה. בכל גלגול. בשלב מסוים, היא לומדת כמה כואבים שיעורים מסוימים יכולים להיות ואז היא נפתחת לידע גבוה.
חטא זה בורות לידע עמוק יותר. ישויות גבוהות לעולם לא “מענישות”. להיפך. הן תמיד מבקשות לעזור אך תמיד זה כפוף לחוק הסיבתיות. יש דברים שפשוט לא מושכים אותנו. למה? כי כבר למדנו את הלקח שלהם! אי שם בעבר הקרוב או הרחוק שלנו- השיעור הזה נלמד וכעת הוא פשוט לא מעניין אותנו יותר. מעניין להביט בקרובינו “תקועים” בשיעור מסוים ולא מצליחים (בינתיים) להבין אותו.. חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות.. אך אנחנו שוכחים- שגם אנחנו היינו שם. גם הם, בקרוב או עוד הרבה מאד זמן, בוודאות- ילמדו את השיעור.
מה שנלמד בגלגול קודם- הופך לחלק מהמבנה המנטלי שלך. יותר מזה- שום דבר לא יכול לגעת לך במה שהרווחת!
חוויות העבר העניקו לך את ה”נטיות” שלך. זה הדבר הזה ש”מקשה עליך” לבצע פעולות מסוימות- דברים שקל לאחרים לעשות. אתה “אינסטינקטיבית” מזהה אותם כשגויים או לא נכונים עבורך. משהו בך מכריח אותך לסובב את גבך אליהם. זה ה”טעמים” שלך. הנטיות וההיצמדויות שלך.
התורה של חוק הסיבה והתוצאה נשענת על האמת הגדולה שכל אדם הוא המאסטר של הגורל של עצמו! השופט של עצמו! הגומל של עצמו! מעניק פרסים או מעניש את עצמו. בעצמו! לכל מחשבה, מילה או מעשה יהיו אפקטים בעתיד, לא כעונש או פרס, אלא כתוצאה בלתי נמנעת של חוק הסיבה והתוצאה.
אדם שמחזיק בתשוקה עזה לעושר חומרי- יבחר להתגלגל למשפחה עם כסף רב, או לגוף שמתאים להישגיות הנ”ל, אך באותו הזמן, הנשמה, שיודעת שעליה לטפל במידת ה”אדיבות” המוזנחת אצלה, תמשוך קצת הצידה ותגרום לו להיכנס לשרשרת נסיבות שבגינן האדם יסבול מכאב, אובדן, אכזבה- למרות שהוא חווה עושר בחייו כפי שרצה. כל אחד מוקף בנסיבות שחושבו היטב לאפשר לו ביטוי והתגשמות לתכונותיו ורצונותיו. כך קורה עם אנשים שיש להם בדיוק את מה שהם רצו אך הם אומללים. הם חסרי מנוחה וכל הזמן מחפשים ריגושים שיסיטו את דעתם מהתבוננות בבעיה האמיתית שלהם. לפני שהם יסיימו את הגלגול- הם ירגישו עמוק בנשמתם, שהעושר וההצלחה שלהם לא הביאו להם אושר.
וכשהם יעברו לצד השני, הם יקחו “קצת מעצמם” לשם שישנה ויעדכן את האני האמיתי שלהם, כך שבפעם הבאה שהם יגיעו לכאן- הם לא יקדישו כ”כ הרבה אנרגיה לצבירת עושר. הם יתפנו לרוחניות ומודעות.
הנשמה תמיד מאזנת תשוקות מוגזמות ולא רצויות. אך לעתים, נדרשים לא מעט גלגולים רק “להתיש” תשוקה חזקה ולא נכונה שלה.. כשהנשמה לא מצליחה “להשתלט” על עוצמת הדחפים והתשוקות הלא טובות שדורשים ביטוי- היא מצליחה, “לגרור” את האדם אל מפלות, אכזבות, כשלונות, כאב וצער שיגרמו לו לעצור ולהרהר בתשוקותיו. “ביש מזל” פתאומי זה לרוב עקרון גבוה שמנסה ללמד את האדם שיעור שנורא קשה לו ללמוד. זה קורה כשהאדם “בורח” רחוק עם כל יצריו הנמוכים והנשמה מנסה לעצור אותו. תזכור, זה לא עונש. זאת אהבה אמיתית.
האדם, באיזשהו שלב, שקולט מה תשוקותיו מעוללות לו- מפסיק להילחם עם הנשמה שלו ונכנע לה. מפסיק להתחכך איתה ומתחיל לציית לה. מאפשר לה לכוון אותו. מפסיק למרוד ולרטון להושטת היד שלה. על האדם להבין שזה החלק הגבוה בתוכו שמנסה לכוון ולהדריך אותו. לפעמים אנחנו נוטים יותר מידי לכיוון הלא נכון! ואז, הנשמה נותנת לנו דחיפה קטנה. בפרספקטיבה לאחור, אנחנו קולטים איך “אירועים אכזריים” שכביכול כאבו לנו מאד- עזרו לעצב אותנו לטובה. דברים ש”לא הסכמנו איתם”- הובילו אותנו למקום טוב יותר. אין עונשים מבחוץ. אין התערבות מופקרת של כוח עליון עלינו. הכל תוצאה של גלגולים קודמים והכוונה של הנשמה! כל הכאב של האדם זה מהתנגדות ללכת בדרך שהנשמה מנסה להוביל אותו.
איך אנחנו “קשורים” לאחרים?
והנה עקרון של חוק הסיבה והתוצאה הרוחניים. בגלגולים קודמים- קשרנו את עצמנו לאחרים- בין אם באהבה או שנאה- בין אם במעשים טובים או אכזריים. ובחיים הנוכחיים, לאנשים האלה יש קשר מסוים אלינו, כשכל אחד, במסלול שלו, מתקדם ומתפתח. זה לא חוק הנקמה! אלא רק חוק הסיבה ותוצאה שגורם לנו “לחטוף מכה” (כשיש צורך בכך) ממישהו שבו אנחנו פגענו בעבר. חוק זה אינו טוב ואינו רע. הוא אדיש. תפקידו להצמיד תוצאה לסיבה. האדם המופלא שבה ומנחם ומעודד אותנו כשקשה לנו- זה אותה נשמה שאנחנו ניחמנו ועודדנו בעבר. זה שפוגע בנו- זה לא עונש. וזה שמנחם- זה לא פרס.
אדם יכול לפגוע בנו במודע או שלא במודע. כשזה לא במודע- הוא תמים ומגיב (זה כמובן מגוּבֶּה בחישובים קרמתיים) לחוק המשיכה שלנו. כשזה במודע- זה גם בציות לחוק. אך כך או כך- הפגיעה נועדה להועיל לנו, בסופו של דבר. רק כשנגיע לאמת, השיעורים האלה ילכו ויפחתו.
אהבה נכזבת– הנה אדם, שבגלגול קודם, במכוון, זכה באהבתה של אשה מסיבות אנוכיות, ואז אחרי שבא על סיפוקו ותשוקותיו הושבעו, זרק אותה כמו צעצוע משומש. חוק הקארמה ידרוש- שאותו אדם, בחיים האלה, “ייפול קורבן” ויתאהב קשות באותה “בחורה” שהיתה קורבנית בחיים הקודמים. אותה בחורה “לא תהיה מסוגלת” להחזיר לו את החיבה והבחור יסבול את הכאב האפשרי מאהבה נכזבת! כתוצאה מכך, אחרי הרבה זמן של כאב וייסורים, מפחי נפש, תקוות שיתנפצו, שאלות בלי תשובות, בלבול מסחרר- הוא יגיע להבנה באשר לקדושה שבאהבה והרגשות וכל הכאב שידבק לזה שיפר אותה. יש לציין- הבחורה שכביכול “גורמת לו כאב” בחיים האלה- מבחינת החוק- היא תמימה לחלוטין ולא מתחילה שרשרת חדשה של סיבה ותוצאה.
אלה שאהבנו והיינו חברים טובים שלהם בגלגולים קודמים- נמשכים אלינו גם היום. התאהבות פתאומית” תתגלה כבכלל לא רנדומלית ומקרית. חיינו קשורים בסביכות אינסופית לאחרים- לכאב ולשמחה. החוק כל הזמן עובד.
כשאתה מסתבך ונכנס לסחרור- תעצור רגע ותזכיר לעצמך שהחוק התחיל לתפור אותך ותתחיל לשאול למה. אל תיילל. זה לא מזל רע. החוק עובד- תן לו קצת כבוד. הכל עובד לטובתך הגבוהה.
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
**מי שמעוניין בתהליך פרטני עמוק למציאת זוגיות – מוזמן ליצור קשר בפרטי**