לכאורה, זה לא מסתדר. בואו נזכיר איך פחד מהווה כוח משיכה ואז נחדד את ה”סתירה” בחוק הזה..
אנחנו מושכים את מה שאנחנו מחזיקים בתוכנו ומרגישים רגשות לגביו. כאשר אנחנו מחזיקים בתמונה מנטלית במיינד (בדימיון) ואנחנו מתחילים להתרגש ממנה – לחיוב (אושר) או לשלילה (פחד), זה למעשה מייצר ויברציות מנטליות שמועברות אל המוח שמתחיל להזרים הורמונים לדם מאותו סוג התרגשות ובאותה עוצמה שאנחנו מאמינים לזה. כל הדבר הזה נפלט החוצה מאיתנו כמו ברקים אל ההילה שנצבעת בצבעי הרגשות שלנו, והיא משגרת ליקום את המצב המנטלי שלנו (ביקוש) ומתחילה למשוך את המנגנון המנטלי המתאים (בן אדם, נסיבות, סיטואציות) שיפרקו את המטען שיצרנו בתוכנו (היצע).
מה שאנחנו בפנים – זה מה שאנחנו פוגשים בחוץ!
אנחנו בוראים את הבחוץ עם הבפנים שלנו!
שינוי קטן בפנים = שינוי קטן בחוץ!
שינוי גדול בפנים = מציאות אחרת לגמרי!
אבל איך פחד חוסם לנו את האהבה? למה הוא לא מושך אותה?
נסביר עם דוגמה.
אישה בת 40, רווקה המון זמן, מטופחת, יפה ואיכותית מחפשת אהבה ולא מוצאת. כולם לא מבינים איך היא עדיין לבד. משקיעה אנרגיה בזימון מנטלי, מדמיינת, מתרגשת, עושה מדיטציות, מתפללת ליקום – נאדה. איכשהו, כל דייט יותר נפילה מהקודם. כאילו עושים לה דווקא. כל הלא מתאימים והלא פנויים נמשכים אליה. טיפוסים בכלל לא קשורים למי שהיא ומה שהיא צריכה. למה זה קורה?
מבט עמוק לנבכי המיינד שלה יספר את הסיפור האמיתי.
לאותה אישה יש ילדה קטנה בתוכה (כמו לכולנו) – הילדה הזאת מסמלת את מרכז הרגש שלה, את הסֶנְטֶר שלה, את הנשמה, את המקום הכי אותנטי ואמיתי שלה. הילדה הזאת מרגישה את מה שהאמא חווָה בזוגיות.
כשהאמא מצטמצמת בקשר – הילדה מרגישה שאמא מצמצמת אותה!
כשהאמא חווה פגיעה – הילדה היא זו שנפגעת (וזה התפקיד של האמא לשמור עליה כי רק היא אחראית עליה)
כשהאמא מתביישת בעצמה – היא מתביישת בילדה שלה
כשהאמא בלי גבולות בקשר – הילדה נשארת חשופה.
כשהאמא מְרָצָה בחוץ – היא מפסיקה לרָצות את הילדה
כשהאמא שמה על עצמה מסכה – היא למעשה מסתירה את הילדה.
כשהאמא לא מבטאת את עצמה בקשר – היא חוסמת את ערוץ הביטוי של הילדה.
כשהיא לא אוהבת את הילדה – היא מזמנת מישהו שלא יאהב אותה!
אותה ילדה קטנה, אחרי התעללות חוזרת ונשנית במשך השנים מתחילה להתנתק מאמא שלה ע”י לקיחת החלטה – האמא הזאת מסוכנת לי! כשאמא רוצה ומתפללת לאלוהים לאהבה היא מפיקה רק 20% מאנרגיית הזימון. מתחת לפני השטח ומאחורי הקלעים – הילדה מפיקה אנרגיה חזקה של דחייה מקשר. מה שהאמא רוצה – הילדה ממש לא רוצה והיא מסכלת לה את הזימון!
תבינו – בלתי אפשרי למצוא אהבה בלי הילדה! היא הרגש. אם היא בחוץ – גם הרגש בחוץ. ואז ה 20% שהאמא הנפיקה יביאו אליה מישהו שיגרום לה להרגיש בדיוק כמו שהיא גורמת לילדה להרגיש! כמו בפנים – כך בחוץ!
הפער שנוצר בין האמא לילדה מייצר מרחב – זה המרחב שבו הפחד מתקיים. ככל שהניתוק גדול יותר – הפער ביניהן גדול יותר ויש יותר מקום לחרדות להשתולל. פער גדול = הרבה חרדות. אפס פער ביניהן = אפס חרדות = הבן אדם בסֶנטֶר שלו!