כמות הדעות לגבי מתי לאכול, מה לאכול וכמה לאכול היא פשוט אדירה. בואו נעשה סדר בדברים.
כאשר הגוף זקוק למזון הוא מייצר תחושה של רעב. כשיש רעב- זה הזמן לאכול. כשאין רעב – זה לא הזמן לאכול! רובם אוכלים מתוך הרגל – לא מתוך רעב. הם מכניסים לקיבה מזון ללא רעב, בלי דרישה, ואז הגוף מתגייס ל”משימה מיוחדת” להטמיע ולעכל בניגוד לרצונו ואז כוח העיכול נשחק.
אני חוזר – זה קריטי לאכול רק כשאתם רעבים! תמיד תאכלו כשאתם רעבים ולעולם אל תאכלו כשאתם לא! זה – ורק זה – ציות לטבע.
ישנם 2 דרכים להפר את החוק הזה – לאכול “על חשבון”, לאגור אוכל בקיבה כדי שלא נהיה רעבים אח”כ, או להתבלבל בין רעב לתיאבון.
בואו נעשה סדר.
רעב זה הקריאה של הגוף למזון בשביל שימוש בחומרים נוספים לחידוש, בניה, תיקון והחלפה של הגוף ושמירה על החום הפנימי. רעב לעולם לא מורגש אלא אם יש צורך לחומרים נוספים ויש כוח לעכל אותם מרגע כניסתם לקיבה.
לעומת זאת.
תיאבון זה התשוקה לספק ולהשביע את רצון החושים. לשתיין יש תיאבון (תשוקה) למשקה – אך לעולם לא יהיה לו רעב למשקה. לאדם נורמלי אין רעב לסוכריות, ממתקים וגלידות. לתשוקה הזו קוראים תיאבון. אין רעב לקפה, תה או סיגריה, לאוכל מטוגן, בצקים או שאר מאכלים מעוררי החושים של אומנות הבישול.
תיאבון זה הרגל מגונה. השוקולד אחרי האוכל – זה לא מה שהגוף ביקש.
אם אדם אוכל או שותה בשעה מסויימת, או לוקח משהו מתוק ומגרה, התשוקה הופכת לקבועה באותה שעה או תזמון עפ”י השעון הביולוגי – אבל אל תתבלבלו – זה לא רעב. אם אכלתם הרבה בערב הקודם והתעוררתם רעבים – זה לא רעב! לגוף אין שום צורך בעוד מזון. למעשה – אין רעב אמיתי בבוקר. ארוחת בוקר, בייחוד שהיא מוקדמת – מספקת את התיאבון ולא את הרעב. ארוחת הבוקר היא לא הארוחה הכי חשובה ביום אלא המהנה ביותר! בדיוק כמו הסיגריה הראשונה עם הקפה והדרינק הראשון של השתיין.
כיאה לשאר החוקים – רעב זה משהו שצריכים להרוויח אותו! לעולם אל תאכלו עד שלא הרווחתם את הרעב. כשמופיע רעב, לא תיאבון, לכו לאכול.
לא משנה מתי אכלתם פעם אחרונה – אם אתם לא ממש רעבים – לא צריך לאכול. אם אין דרישה של הגוף – אל תדחפו לו. ואל תפחדו למות מרעב – הכל בסדר. הגוף יכול להתקיים מצויין עם מעט מאד אוכל. אדם מסוגל לצום 40 יום ולחיות רק ממים!
מה לאכול, איך לאכול ואיזה חלק הפן המנטלי משחק תפקיד פה – בפוסט הבא.
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
**הערה – אינני רופא וכל מה שנאמר כאן מתייחס למיינד, לכוח המחשבה ולתבניות המנטליות שמנהלות אותנו, וכמובן שברמה הפרקטית, כל מחלה או ליקוי דורשים הסתכלות והתייחסות רפואית**
** לקביעת סשן לריפוי מנטלי **