האמת היא שהתאהבות רומנטית היא אשלייה – בלון שעתיד להתפוצץ. כל מי שהתאהב חווה את ההתפכחות הלא נעימה הזאת.. אחרי שהיינו שקועים בחלום – הגיע הזמן להתעורר. זה יכול לקחת, חודש, חודשיים, 3 חודשים או יותר, אך זה תמיד קורה – פתאום המציאות מתחלפת, המסכות יורדות, האמת מתגלית ופתאום – הבן אדם שהתאהבנו בו – פתאום – מתגלה למקור הסבל שלנו! הצ’קים שהוא פיזר לא מכוסים. ההבטחות לא מתקיימות. המוטיבציה שלו נגמרה. המסכה ירדה ופתאום הפרצוף האמיתי מתגלה.
את מה שהוא התנדב לספק בהתאהבות – עכשיו עולה לנו בריאות לקבל. מה שקיבלנו בחינם – עכשיו רשום בפנקס. פתאום יש פנקס. פתאום, מה שהוא אהב אצלנו – עכשיו הופך לדבר שמפריע לו הכי הרבה. והפוך. מה שאהבנו אצלו – פתאום מציק לנו אצלו. ואז המשיכה מתחילה לרדת (בפרופורציה לדעיכה בסיפוק הצרכים). את כל מה שהוא ריסן – עכשיו הוא מרשה לעצמו לשחרר בלי רסן. הפוליטיקלי קורקט נגמר. תמה הדיפלומטיה. האשלייה נגמרה. הזמינות שלו ירדה. המחוייבות שלו ירדה. ההתלהבות שלו נגמרה.
אבל האמת היא, שהתבנית הזאת לא רק ידועה מראש, אלא הכרחית ומדודה היטב להמשך התהליך.
אהבה רומנטית נועדה להסתיים. אין כאן שום פספוס ומיותר להתפלא. ביקום העמיד לפניכם בן אדם שמחזיק ביכולת הריפוי שלכם אך גם מחזיק ביכולת לפתוח לכם את הפצעים הכי כואבים ולהכאיב לכם אפילו יותר ממה שכאב לכם – וכל הדבר הזה לא יכול לקרות בלי התאהבות מקדימה שתשאיר אתכם ביחד באותו חלל!
האנדורפינים של האהבה זה סם מתוכנן של הטבע! כאילו היקום אומר לכם: “אני מסמם אתכם קצת בשביל לחבר אתכם לאדם שמחזיק בתכונות החיוביות והשליליות של ההורים שלכם כי הוא עלול לפ]גוע בכם כמו שנפגעתם בילדוּת ואני צריך שלא תברחו ממנו.
אלמלא ההתאהבות – הייתם בורחים בצרחות לכיוון השני והיוניברס היה חייב להכניס אותו מאיזושהי דלת לחיים שלכם. השלמות של ההתחלה מזויפת. זה עדיין לא מושלם. זה עדיין לא אמיתי. ההתאהבות היא פצצת זמן. זה ברור וידוע מראש שהיא לא עומדת להחזיק הרבה זמן.
זה נכון, בהתאהבות אנחנו מקבלים טעימה קטנה ממה שמחכה לנו אם נצליח לעבור את השלבים הכ”כ מאתגרים שאנחנו כ”כ מפחדים ונמנעים לעבור.
אחרי ההתאהבות מתחילים מאבקי הכוח. זהו הצד השני של המטבע. אנחנו עדיין על אותה תוכנית ריפוי רק שעכשיו שקסם והזיקוקים נגמרו והגיע הזמן להתחיל לעבוד. השלב הזה משוּל לאֶבֶל – זה מתחיל בהלם, עובר להכחשה, אח”כ מגיע הכעס, התמקחות, ייאוש ואז קבלה.. אנחנו מתאבלים על אובדן האשלייה. הכל מתפוצץ לנו בפנים. אנחנו לא יכולים איתם ולא יכולים בלעדיהם. זה כאילו שני הצדדים אומרים: “דיי, חלאס, נגמרו המשחקים, עד עכשיו השתדלתי, חיזרתי, השקעתי – עכשיו תראה לי מה ייצא לי מכל זה”. זה השלב שמבקשים תמורה בעד ההשקעה.
פתאום, הרופא הופך לפוצע. זה שאמור לעשות לנו טוב – עושה לנו רע. רוב הקשרים מתפרקים בשלב הזה. אחרים, מתחילים במשא ומתן על התנאים – אתה לא תעשה לי ככה ואני לא אעשה לך ככה. אבל גם זה לא מחזיק. אהבה לא סובלת משאים ומתנים. התמקחויות לא מעלימות את הסכסוך אלא רק מכסות אותו לזמן מה.. אפשר לסבול את זה לזמן מה אבל זה לא יחזיק מעמד..
יניב פריסטר – ריפוי מנטלי
*מי שרוצה סשן אחד על אחד ללמוד איך להוריד חומות וחסימות, לתכנת את המיינד, לבנות תמונה מנטלית נכונה ולשגר אותה ליקום – מוזמן ליצור קשר בפרטי*