נתחיל ונאמר: מקורן של המידות הרעות הוא במיינד. אלה תנאים שגויים של הלב הפועלים עם הגוף והלשון. אלה תנאים כאוטיים המהווים אינדיקציה למיינד לא מואר שהתרגל להעדיף חושך על אור.
אי אפשר לשמור מחשבות בסוד! מחשבות הם הרמקולים המנטליים בפורטלי היקום! נכון, הוא נולד עם אופי, מטענים, נטיות ומגמות מסויימים, אך כל אלה- הם תוצאה של אינספור חיים בהם הוא בנה לאט וביסודיות, ע”י בחירה חופשית ומאמץ יזום. צריך להבין – הֵרְגֶל זה חֲזָרָה והִשָּׁנוּת. תכונה לא טובה היא הרגל שהתקבע. הכל זה צְבִירָה, אֲגִירָה ואיסוף מנטלי. האדם היום, זה תוצאה של מליוני חזרות על מחשבות ומעשים. הוא אינו “מוכן מראש”. הוא מתהווה, והוא ממשיך להתהוות. אופיו לא נקבע מראש. גורלו לא נחרץ מראש! הכל בחירה וחזרה על בחירה, ושוב חזרה על בחירה – עד שהופ, נולד הרגל. הוא בוחר מחשבה, בוחר בה שוב, ושוב, ושוב, בוחר מעשה, ושוב, ושוב, ומאלה- הוא נוצר. הם – זה הוא.
לא משנה כמה חסר אונים, לכאורה, אדם נראה תחת רוֹדָנוּתוֹ של הֵרְגֶל נוראי, או אופי גרוע (כשלמעשה, שניהם בדיוק אותו הדבר) הוא יכול, כל עוד שפיותו בו, לשבור אותו ולהשתחרר ממנו לחופשי! כמו שרק הוא עיצב פעם, כך רק הוא יכול לעצב מחדש. אין אדם כבול שלא יכול להשתחרר. גם אם ייקח לו שבוע, חודש, שנה או עשר שנים. האדם הוא הגואל של עצמו. הוא הביא על עצמו את העבדות ע”י שיעבוד מתוך בחירה. וע”י אותו תהליך בדרך ההפוכה- הוא יביא את האמנסיפציה. הישועה נמצאת בפנים. אף אחד לא כבול לשום כוח חיצוני מלבד מחשבותיו השגויות – ומאלה, הוא יכול להשתחרר.
הצעד הראשון לטפס בסולם המוסר הוא שליטה על הלשון. חייבים להפסיק להשמיץ ולבקר אחרים – בייחוד מאחורי גבם! לא צריך לחזור על דוחות גרועים של אחרים בחשיפת מגרעותיהם! חייבים לשים שיניים לפני הלשון. כמה נמוך זה לבקר, לזלזל ולגנות חבר נפקד! אל תמכרו את נשמתכם בשיחת סרק עם מישהו שכנראה, בשיחה הבאה, ימכור אתכם עם מישהו אחר! לא שווה! המחיר גבוה מידי. שליטה על המיינד מתחילה בשליטה על הלשון – לא לאפשר לה להשתולל ולשלוח מילים שאי אפשר לקחת בחזרה. מילים קשות זה צ’קים בלי כיסוי שההוצאה לפועל (קארמה) תבוא לגבות מכם בהמשך.
לדבר מגעיל על מישהו – בפניו או מאחורי גבו – זה שריקות בוז סוערות מהשמיים! אם הסביבה שלכם “גוררת” אתכם לשיחות כאלה – תחליפו סביבה. דברו על אחרים כמו שאתם מדברים על אדם מת מאחורי הגב! עם כבוד והערכה. רק מילים טובות. אל תשפטו, אל תנתחו, אל תבקרו, אל תשפילו ואל תלעגו לאף נשמה. אבא לא אוהב שהילד שלו משפיל את אחיו הקטן.
דברו אמת. דברו פשוט. דברו כאילו כל היקום מקשיב לכל אות שיוצאת לכם מהפה – זה לא רחוק מהאמת! דעו – מתבוננים בכם! מילים טובות מתוגמלות בכל טוב שיש ליקום להציע. מילים פוגעות – כמו בומרנג – ימצאו אתכם כמו היכן שתהיו. כמו חץ חד, זה יטוס אליכם בדממה חרישית ויכאיב לכם בלי שתדעו מה פגע בכם ולמה. תפגינו מחילה לאחרים. תתמקדו בעצמכם.
הנה אדם, רכלן וביקורתי, כל שיחה שלו זה דו”ח מזוהם על מי עשה למה ואיך. שוב פעם ושוב פעם, הוא צובר חובות מוסריים במאזן הקארמה עד שמגיע האדם “הנכון” להחזיר אותו לעצמו. אנשים רעים בחיינו הם סוכני הקארמה שבאו לגבות חובות שאנחנו בעצמנו צברנו! לפעמים הגבייה עדינה ולפעמים היא אלימה. לפעמים פורסים לנו תשלומים ולפעמים זה עיקול. לחלק זה דופק בעדינות על הדלת ולאחרים שוברים אותה בפראות. אך דבר אחד בטוח: לכל אדם חשבון משלו והוא היחיד שמשלם עליו! חלקם מתקוטטים עם המציאות, אך אחרים, שמחויבים לתהליך הגבוה, מביטים בחשבון שהוגש להם, מהנהנים באדיבות בראשם, ואומרים “ממ כן כן, זה שלי.. אני הזמנתי את זה.. למי משלמים בבקשה?”
תזכרו – הממלכה עליה האדם מיועד למלוך שליטה נטולת עוררין היא ללא ספק ממלכת המיינד והמחשבות שלו. ממלכה זו קשורה ביחסי גומלין אינטימיים לאנושות כולה, לטבע, לרצף האירועים ולמציאות שלו. כל אחד יכול, צריך ומסוגל להיות מלך על ממלכת המיינד שלו! להפוך לשליט על עצמו! הממלכה הרוחנית שלו היא האימפריה של כל הכוחות המנטליים מהם נשמתו הולחנה. תזכרו – למציאות אין כוח סיבתי! הכל בבואה של המציאות הפנימית.